זאובר ואח' נ' רקפות בגבעה בע"מ באמצעות אבי סלע

פסק דין

בפניי תביעה כספית.

הצדדים הסמיכו את ביהמ"ש בישיבה מיום 10.12.13 לפסוק לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט. עם זאת, בחרתי לכתוב פס"ד מנומק וזאת לאחר שעברתי על כל טענות הצדדים.

התובעים רכשו דירה אצל הנתבעת.

לטענת התובעים, הפרות חוזיות מצד הנתבעת צריכים לזכות אותם בפיצוי כספי.

מס' טענות מרכזיות עולות בתביעת התובעים:

האחת - טענה כי נתבעו לשלם ע"י הנתבעת באמצעות מנהלה מר אבי סלע תשלום שלא כדין ביום קבלת המפתח לדירה.

טענה שניה – טענה, להפרה חוזית בגין פיגור במסירת הדירה עפ"י החוזה ואי ביצוע שלוש נקודות חשמל שבגינם שילמו ולא בוצע.

בגין הטענה הראשונה מציגים התובעים בדיקה של רו"ח אליו פנו כדי לבדוק את התחשיבים וטענות הנתבעת ומצביעים על כך, כי ישנו הפרש של סכום שנאלצו לשלם תחת מחאה בסך 1,508 ₪ (מצורף מסמך רו"ח מיום 10.5.12 המצביע על כך שהיתרה לתשלום הינה 3,582 ₪ בלבד).

בגין הטענה השנייה מסבירים התובעים, כי עפ"י החוזה עם הנתבעת, מועד מסירה סופי ואחרון של הדירה היה אמור להיות ב- 31.3.12 וזאת לאחר תוספת של 90 יום מ- 31.12.11, אך בפועל את המפתח לדירה קיבלו רק ב- 10.5.12 כאשר ביום קבלת המפתח לא היה חשמל בדירה.

התיקון של החשמל בוצע בחלוף שבוע נוסף והם לא היו מסוגלים בשבוע זה לגור בדירה, בגין חודש העיכוב מגיע סכום של 2,500 ₪, סה"כ נתבע בראש נזק זה סך של 3,700 ₪.

כמו כן מבהירים התובעים, כי שולם לנתבע סכום של 1,044 ₪ בגין שלוש נקודות חשמל נוספות בדירה, אשר לא בוצעו וכסף זה לא הוחזר להם.

בכתב ההגנה שהוגש מטעמה מכחישה הנתבעת את טענות התובעים.

הנתבעת מבהירה, כי פעלה בכל שלב בהתאם לתנאי חוזה המכר בין הצדדים.

עיון בסעיף 6.1 להסכם מלמד, כי מועד המסירה נקבע ליום 31.12.01 ובהמשך ההסכם נקבע בסעיף 6.4 כי "מועד המסירה ניתן לדחייה ע"י החברה מכל סיבה שהיא לתקופה של 90 ימים", כלומר מסירת החזקה ביום 31.3.12 אינה מהווה איחור במסירה.

סעיף 6.5 להסכם קובע, כי ניתן לדחות את מועד המסירה דחייה נוספת וכך נאמר בו: "במקרה ויהיו הפרעות ו/או עיכובים בביצוע עבודות הבניה והפיתוח של הפרויקט ו/או הממכר בשל החלטה של רשות מנהלית מוסכמת כלשהי .. ו/או מכל סיבה שאינה בשליטת החברה ו/או מפאת גורם שלא ניתן לפצותו מראש .. ידחה מועד המסירה בתוספת של 60 יום לצורך התארגנות וחזרה לעבודה סדירה ומלא מתום הנסיבות המונעות כאמור".

לטענת הנתבעת והיא מצרפת בהקשר זה חוו"ד הנדסית, נסיבות שלא בשליטתה הקשורות בלחץ המים מנע קבלת כל האישורים לצורך מסירה (אישור כיבוי אש) ולכן העיכוב היה כדין ועוד אתייחס לטענה זו בהמשך.

ביחס לטענה הנוגעת לחישוב התובעים והטענה, כי נגבו כספים מהם ביתר, טוענת הנתבעת, כי הדו"ח של רו"ח של הנתבעים התבסס על דו"ח ישן ולא מעודכן וכי חישובים מדויקים שעשתה מלמדים, כי לא שולם סכום כלשהו ביתר. חישוב הנתבעת מתבסס על כך שהתובעים שילמו בין היתר לנתבעת תשלום בסך 50,000 ₪ ביום 19.7.10 ותשלום בסך 377,000 ₪ רק ביום 2.12.10.

הנתבעת טוענת בסעיף 38 לכתב הגנתה, כי "בסופו של יום כמות נק' החשמל בגינן חויבו התובעים הינה בדיוק כמות נק' החשמל אשר יש בפועל בדירה".

התקיימו 2 דיונים בתיק זה.